פסק-דין בתיק עש"א 14844-10-12

1.         ערעור על החלטתו מיום 30.9.12, של כב' רשם ההוצל"פ אשר אוהד שניתנה בתיק הוצל"פ 01-24044-00-3, ומתייחסת גם לתיקי הוצל"פ 01-24709-99-1, 01-28251-00-7.

            בהחלטה נדחתה בקשתו של המערער לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ ויחד עם זאת נקבעו תנאים וערבויות לבטול צו עיכוב היציאה.

            בהתאם להחלטתי מיום 11.11.12, הגישו הצדדים עיקרי טיעון וכן הפקיד המערער סך של  3,000 ש"ח להבטחת הוצאותיהם של המשיבים, בהתאם להחלטה מיום 15.10.12.

2.         בכתב הערעור ובעיקרי הטיעון טוען המערער כי יש לבטל, ללא תנאי, את צו עיכוב היציאה מן הארץ מהנימוקים הבאים:

א.        המערער הינו תושב חוץ המתגורר בטורקיה מזה  12 שנים מבלי שביקר בארץ, טרם הביקור הנוכחי.

ב.         צו עיכוב היציאה הופך את המערער לאסיר לצורך גביית החוב ופוגע בזכות היסוד שלו לתנועה חופשית.

ג.         ביקורו בארץ הינו אקראי לצורך ביקור קצר אצל אמו החולה, אין לו נכסים או עבודה בארץ ואין הוא בבחינת מי שבורח מהארץ אלא שב לביתו בטורקיה.

ד.         התרת יציאתו בכפוף להמצאת ערבים שיציאתם מן הארץ תעוכב, שוללת את זכותו של המערער לתנועה חופשית והוא לא יוכל לעמוד בתנאים שנקבעו.

ה.        השארתו בארץ גורמת להפרדה בין המערער לרעייתו המתגוררת בטורקיה ופוגעת בזכותו לחיי משפחה שלמים עם רעייתו.

ו.         לבסוף טוען המערער כי השארתו בארץ מסכנת את בריאותו שכן איננו זכאי בארץ לשירותים רפואיים, ובהיותו נזקק לשירותים רפואיים לטיפול בעיניו שלא יוכל לממן בישראל תפגע בריאותו.

3.         המשיבים הגישו עיקרי טיעון וטוענים כי דינו של הערעור להדחות, מטעמים זהים שציינו ועל בסיס פסיקה שהביאו בעיקרי טיעוניהם ובקצרה כדלקמן:

א.        התנהלותו של המערער נגועה בחוסר תום לב כאשר את חובותיו יצר בארץ ועזב מבלי לדאוג לפרעון החובות, ובמיוחד כאשר העזיבה היתה תוך כדי הליכים משפטיים של חקירת יכולת ובקשה להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים.

ב.         המערער לא מתכחש לחובותיו אך בפועל אינו עושה דבר כדי לסלק את החובות עליהם ידע טרם ברח מהארץ.

            טענתו כי בעת שעזב לא היה במעמד של חייב איננה נכונה שכן הגיש בקשה לעיכוב ההליכים כנגדו בשל החובות.

ג.         המערער לא הרים הנטל להראות כי הינו תושב חוץ, לא וויתר על אזרחותו הישראלית ואין לאפשר לו להתחמק מנושיו על ידי מגורים בחו"ל, להכנס לארץ כשימצא לנכון ולטעון לחסיון.

ד.         החלטת הרשם נכונה ומאוזנת וטענותיו לגבי מצבו הבריאותי לא גובו במסמכים ונאמרו כדי לעורר רחמים ובהחלטתו התייחס הרשם לטענה ובצדק דחה אותה.

ה.        הפרוד מהרעיה איננה עילה לבטול צו העיכוב ויש לראות התמונה הכוללת של חייב הבורח מנושיו מתגורר בחו"ל וכשמגיע לביקור ומעוכב טוען להפרדה מהמשפחה. הקושי לחיות בנפרד מהמשפחה לא גובר על השיקולים האחרים ומכל מקום יכולה האשה לעבור לארץ ויכול המערער להסדיר את חובותיו.

ו.         הרשם איזן בין הצדדים בכך שאיפשר יציאתו מן הארץ של המערער לאחר שימציא ערבים ויעמוד בתשלומים שנקבעו והתנגדותו של המערער מלמדת כי רצונו לעזוב ויחד עם זאת לא לשלם.

4.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ובנספחים, עיקרי הטיעון, החלטת הרשם ופרוטוקול הדיון שקיים הרשם טרם מתן החלטתו, מצאתי שדינו של הערעור להדחות, מהנימוקים המפורטים בעיקרי הטיעון של המשיבים ומנימוקי החלטתו של הרשם אותה מצאתי נכונה, ראויה ומאוזנת.